עם 1

הקשר השבועי עם "שלום בינינו"

ב"ה, גיליון 43, ט' אדר ב' תשס"ג, 13 במרץ ‏2003

שבועון עמותת "שלום בינינו". יו"ר- ד"ר שלמה קליש. עורך- גיורא וולף

 

 

השבוע:

1.  בינינו- משולחן המערכת

2.  לחיות עם הזמן- פרשת ויקרא

3.  רשות הרבים- אתם כותבים

4.  ניצוצות- אמרות השבוע

5.  אילו- סיפור

 

 

בינינו. משולחן המערכת:

לחזור ולשמוע את הקול הפנימי - אהוד בנאי, זמר ומלחין

אני רואה את זהותי כיום בעיקר בכך שאני מקושר למסורת העתיקה של העם היהודי, שאבותיו הביאו מהפכה מחשבתית לעולם בכך שהכירו במציאותו של בורא אחד, והנחילו לנו ולעולם כולו את האמונה בו. אני מרגיש מקושר אל המפעל הגדול של היהדות "לתקן עולם במלכות שדי... יכירו וידעו כל יושבי תבל..." שאפשר להגיע מבחינה אנושית ומוסרית לרמת תודעה גבוהה, ולעולם מתוקן שמבוסס על צדק ושלום.

שלום פנימי יתכן בתוך עם ישראל רק אם תעלה לסדר היום בכל עומקה השאלה מהו באמת יהודי ומהו תפקידו עלי אדמות. מבחינה חברתית כל מגזר בחברה הישראלית צריך לעבור מהפך מחשבתי מסוים. החרדים יכולים להיות מעורבים מבחינה חברתית, החילונים צריכים לאפשר להם (לחרדים) לצאת מהגטו בו הם מסתגרים, בכך שיקבלו באהבה חוקים כמו שבת וכשרות ששמרו על העם היהודי אלפי שנים. יש לתת למדינת ישראל צביון יהודי (לא בכפיה) מתוך כבוד למסורת ולחוקים העתיקים שלה. אחרת אין שום תוכן לשם ישראל, ואחרת אנחנו לא ממלאים את חלקנו "בחוזה" על הבית הזה, ארץ ישראל. המגזר הדתי-לאומי צריך לעסוק פחות בפוליטיקה והרבה יותר בבניית גשר בין חלקי העם.

והחשוב ביותר: כל אדם לעצמו, לא ייתן למהומת הפילוג לשבש את דעתו, וישתדל לשמוע את קולו הפנימי. יש לזכור שיעקב אבינו קיבל את השם ישראל בשעה שעמד לבדו בשעת לילה ונאבק.

כמוסיקאי, אני מופיע בפני קהלים שונים, חילוניים, דתיים, חיילים, אזרחים, שמאלנים וימניים... משותפת לכולם האהבה למוסיקה. לרגעים יש במהלך ההופעה תחושות של חבור אמיתי, של אהבה ושמחה גדולה, אלה הם הרגעים החשובים והמהותיים ביותר מבחינתי.

 

 

2. לחיות עם הזמן. פרשת ויקרא:

חומש ויקרא עוסק בעיקר בעבודת הקורבנות, שהיתה אחת העבודות הראשיות במשכן ובמקדש. עבודה זו קיימת, למעשה, בכל דור ואצל כל אדם, שהרי אם על כל התורה נאמר שהיא נצחית ושכל אדם צריך להפיק ממנה הוראות-דרך בחייו, על אחת-כמה וכמה דברים הקשורים במשכן ובמקדש, שעליו נאמר במפורש: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוך כל אחד ואחד".

עבודת הקורבנות החלה ונסתיימה מדי יום בקרבן התמיד, והוא מבטא אפוא את סדר-החיים התמידי והבסיסי של היהודי בעבודת יומו.

התמיד היה קרבן זול. הוא הורכב מכבש אחד ומעט שמן, קמח, ומלח. חובת הקרבתו לא הוטלה על כל יהודי בנפרד; כל אחד שילם סכום שנתי כמעט אפסי, ובכסף זה קנו קורבנות תמיד לכל השנה; אך הקורבן הזה הביא את ברכת-ה' לשנה טובה ומוצלחת לכל יהודי באשר הוא.

קרבן התמיד, כמבטא את סדר-החיים התמידי, מלמדנו אפוא: לא דורשים מן האדם לתת את כל אשר לו לבית המקדש, מבלי להותיר לעצמו מאומה, אך דורשים ממנו, שאת מה שהוא נותן – שיתן בלב שלם ושמח. לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות – הנתינה בלב טהור, בשמחה ובחיות פנימית.

נקודה נוספת שאנו רואים בקרבן התמיד: הקריבו אותו רק פעמיים ביום – מוקדם בבוקר, לפני כל הקורבנות, ולפנות ערב, לאחר כל הקורבנות, אך הוא נקרא תמיד, כאילו הקריבוהו כל היום כולו. וזאת, משום שהשפעת הקורבן היתה מורגשת וניכרת בכל עבודת היום.

גם חיינו מורכבים בעיקר מהתעסקות בצרכים שונים, ולא תמיד אפשר לחוש את קדושת ה' בפעולות היום יומיות. יתרה מזו: ההבנה האנושית עלולה להתערב גם בענייני הרוח, ולהטות את האדם מהדרך הנכונה, עד כדי עשיית ההפך מרצון ה'.

לכן בתחילת כל יום, בטרם יפנה האדם לעיסוק כלשהו, הוא זקוק ל"קרבן תמיד", שיבטא את התמסרותו המוחלטת לה', ושיגן עליו מפני סטייה מן הדרך במשך היום. זו האמירה: "מודה אני לפניך מלך", הנאמרת מיד עם פקיחת העיניים בבוקר. באמירה זו אנו מכנים אותו "מלך" – והרי למלך מתמסרים לחלוטין!

התמסרות זו לקב"ה בראשית היום, הוא "קרבן התמיד" שלנו. אמירה קטנה בכמות, שמשפיעה גם על השעות המאוחרות יותר, המנוצלות לעיסוקים אחרים, שגם בהן נחוש את ההתבטלות למלך. כשיהודי פותח את יומו במסירת כל מהותו לקב"ה, יש בכוחו להישאר דבוק בו גם כשהוא עוסק בעיסוקים אחרים, וכך הוא זוכה לברכת-ה' בכל מעשיו.

(על-פי שיחה של הרבי מליובאוויטש)

 

 

3. רשות הרבים. אתם כותבים:

המדור עומד לרשות הקוראים.

 

 

4. ניצוצות. אמרות השבוע:

אין לך דבר שלם מלב שבור, ואין לך דבר פגום מלב שלם.

(רבי מנחם מנדל מקוצק)

 

אדם שהוא עבד לתאוותו איננו בגדר בן חורין.

(אפיקטטוס)

 

 

5. אילו. סיפור:

שלושה יהודים ביקרו פעם אצל רבי חיים מצאנז. שאל הרב אחד מהם:

"אילו מצאת ארנק גדוש בכסף, מה היית עושה?"

"הייתי מחזירו לבעליו", ענה האיש.

"אתה מדבר כשוטה", אמר רבי חיים ופנה לשני.

"אני הייתי נוטל את הכסף לעצמי", אמר השני.

"אתה מדבר כרשע", אמר רבי חיים ופנה לשלישי.

"איך אוכל לדעת מה הייתי עושה?" תמה השלישי, "אחרי שאמצא ארנק, אדע מה הייתי עושה".

"אתה", אמר רבי חיים, "מדבר כחכם".

 

 

 

דינים, מדרשים וסיפורים לפורים – במדור "חגים" באתר שלנו (קישור למטה)

 

 

אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו:

http://www.shalombeinenu.org

 

נשמח לקבל את מכתביכם:

mailto:editor@shalombeinenu.org

 

מרחיבים את המעגל - ספרו לחברים אודות "עם 1"- השבועון המקוון של "שלום בינינו".

 

חברים חדשים המעונינים לקבל את הגיליון  מוזמנים לשלוח את כתובתם האלקטרונית ל:  mailto:info@shalombeinenu.org  

או להשאיר פרטים בטל': 0750-649 02

או בפקס: 0740-649 02.

 

ניתן לקבל את הגיליון גם באמצעות פקס.

"שלום בינינו" מתחייבת לא לעשות כל שימוש מסחרי במידע או להעבירו לצד שלישי.

עם 1.  הקשר השבועי עם "שלום בינינו"