עם 1
הקשר השבועי עם "שלום בינינו"                              
ב"ה, גיליון 14, ו' אלול תשס"ב, 14 באוגוסט ‏2002
שבועון עמותת "שלום בינינו". יו"ר- ד"ר שלמה קליש. עורך- גיורא וולף
  
השבוע:
1. בינינו- משולחן המערכת
2. לחיות עם הזמן- פרשת תצא
3. רשות הרבים- אתם כותבים
4. ניצוצות- אמרת השבוע
5. לא שלו- סיפור
  
בינינו. משולחן המערכת:
עברו שלושה חודשים מאז התחלנו להוציא לאור את הגיליון השבועי- עם 1. אנחנו מתייחסים לתקופה זו כאל תקופת פיילוט- יצירת המבנה, גישושים, בדיקה, הוספות והשמטות.
נשמח מאד אם אתם, הקוראים, תיקחו חלק בהמשך בנייתו של הגיליון. אתם מוזמנים לכתוב אלינו ולהעיר את הערותיכם. ליידע אותנו מה מעניין יותר ומה פחות, ולהאיר את עינינו בדברים נוספים שהייתם רוצים למצוא בו.
פן נוסף בו אתם יכולים לשים יד למען הצלחת הגיליון הוא בסיוע להגדלת תפוצתו.
בשלב זה עיקר הפרסום הוא מפה לאוזן- חבר מביא חבר.
ולכן, אם אתם מוצאים עניין בגיליון, ומאמינים שהוא יכול לתרום, ולו במשהו, לאחדות בחברה,  אנא יידעו וצרפו חברים וחברות נוספים למעגל הקוראים. זו דרך לא קשה להיות שותפים לעשייה של "שלום בינינו". כך נהיה כולנו בבחינת 'תופח על-מנת להתפיח'.
ומכיוון שאנחנו כבר עומדים בתוך חודש אלול, ואפשר כבר להריח את החגים הקרבים, זה כבר הזמן לאחל אחד לשני: כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
 
2. לחיות עם הזמן. פרשת תצא:
בפרשת השבוע מובא מקרה שגרתי של סכסוך: "כי יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל המשפט ושפטום".
על המילים "כי יהיה ריב" אומר רש"י: "סופם להיות ניגשים אל המשפט. אמור מעתה, אין שלום יוצא מתוך מריבה".
מתעוררת כאן שאלה: מה רע בזה שסופם לגשת אל המשפט? שהרי על-ידי משפט ייושב הסכסוך והשלום דווקא יחזור.
אלא, התורה באה ללמד דבר נוסף- איך צריך לנהל סכסוך.
הכתוב פה משתמש במילה- 'ריב', שלא כבמקומות אחרים, בהם נאמר: "כי יהיה להם דבר בא אלי", או "מי בעל דברים יגש אליהם".
במקרה שלנו מדובר בסכסוך שהגיע למצב של ריב, ולכן עליו אומר רש"י: "אין שלום יוצא מתוך מריבה".
כשמדובר אודות סכסוך ענייני- הדבר הנו לגיטימי והגיוני, שהרי קיימים חילוקי דעות ואפילו עד כדי סכסוכים. במקרה כזה ייתכן שהצדדים יגיעו לסיומו בכוחות עצמם, ואפילו אם יזדקקו לעזרת בית- הדין, הרי לאחר הכרעת הדין יחזרו לחיות בשלום ביניהם.
אבל אם הסכסוך התדרדר לדרגת ריב, למצב של יריבות אישית- גם לאחר פסיקת הדין, תישאר המריבה בעינה. שלום בוודאי לא יצמח מזה, ועל זה נאמר "אין שלום יוצא מתוך מריבה".
(על-פי ליקוטי-שיחות, כרך כד)
 
3. רשות הרבים. אתם כותבים:
המדור עומד לרשותכם. אתם מוזמנים לכתוב אלינו.
אנו מביאים השבוע חיבור נוסף מתוך תחרות החיבורים לנוער של "שלום בינינו":
 
שלום בינינו / אורית שטרסברג
לכל אחד דעה משלו – לאורך כל השנים
לכל אחד דעה משלו – את זה כולם יודעים
אתה כזה
אני שונה
אבל בכל זאת – אחים.
 
זה קורה במציאות וקורה בחלום.
זה קורה בעתות מלחמה ושלום.
זה קורה ביומיום ובין כולם.
זה קורה אצלנו ובכל העולם.
זה קורה בכלל וקורה ביחיד.
זה קרה בעבר ויקרה בעתיד.
 
מריבות קיימות מימות הבריאה
מקטנה ושטותית לגדולה וגרועה.
בין קין להבל ורועי אברהם ללוט
ואבני יעקב בחלום בלהות.
 
זה ממשיך גם היום בין כל העמים
ואפילו בתוכנו – במלחמות אחים.
כל אלו מריבות גדולות ורציניות
אבל קטנות – זה ידוע, לא חסרות:
ביני לבין חברה אחרת
בין עני לעשיר, בין אדון לגברת.
בכל השכבות – מהקטנה עד למוכרת,
מקצוות החברה ועד לצמרת.
 
לכל אחד דעה משלו – לאורך כל השנים,
לכל אחד דעה משלו – את זה כולם יודעים,
אתה כזה,
אני שונה,
אבל בכל זאת – אחים.
 
בצרות הרבים כולם מתאחדים
ויחד מול הצרה מתייצבים,
אח"כ חוזרים כרגיל לחיות
וחוזרות בינינו כל המריבות.
 
כיום בישראל המצב קצת מוזר,
מתייחסים לבעל דעה אחרת – כזר.
המריבות קשות, הקרעים עמוקים
ימנים שמאלנים, דתיים חילונים.
רבים כולנו על כל דבר קטן
ומזבוב עושים כזה עניין
בחדשות ברדיו ובכל העיתונים
 
כל הזמן רק שומעים ויכוחים
רק לשמוע – זה ממש נורא.
עד לאן הגיעה השנאה?
 
כולנו נלחמים – ולא סתם,
על כל דבר שבאידיאה קיים.
ולנו נלחמים על מחשבה ועיקרון,
אבל אם לא נתפשר לא נמצא פתרון.
 
אז בואו נפתח את הלב,
נוותר, נקשיב ובאחר נתחשב.
כי גם אם אנחנו שונים
אנחנו בכל זאת – אחים.
 
אם לא נתחשב ונשמע את האחר
אולי על הזדמנות אחרונה נוותר.
כי בעם ישראל המצב כבר נורא
וצריך לעבוד הרבה כדי לתקן – אין ברירה.
"כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לתקן" כך אומר הפתגם,
לתקן זה קשה – אך רק כך יהיה יותר טוב בעולם.
 
אם נחשוב קצת לפני שנפתח במריבה,
אם נקבל את הדעה של השני באהבה,
אם נעבוד את כל זה לשנות –
יפרח השלום, ימעטו המריבות.
 
כל זה נשמע כמו חלום בהקיץ
אך אם כל אחד לדבר זמן יקדיש,
לאחד את הקרעים ינסה,
למרות שכל אחד שונה.
כי בתוך הלבבות – ממש בפנים
כולנו – אחים!
 
4. ניצוצות. אמרת השבוע:
אין כאב לב- כפגיעה בכבוד החבר.
(החזון איש)
 
דעה קדומה היא הנר לאורו ילכו השוטים.
(פ. מ. וולטייר)
 
5. לא שלו. סיפור:
מעשה באדם שסקל את שדהו, הוא הוציא את האבנים והשליך אותם אל הדרך הסמוכה לשדה.
עבר במקום איש חסיד, וכשראה את מעשיו של בעל השדה קרא לעברו: "מה אתה עושה? מדוע אתה מעביר את האבנים מהמקום שאינו שלך אל המקום שלך?"
פרץ בעל השדה בצחוק, "השומעות אוזניך את אשר מדבר פיך?" לגלג על אותו חסיד "ההפך הוא הנכון; משליך אני את האבנים מן השדה שלי אל הדרך- מקום שאינו שלי".
חלף זמן ובעל השדה ירד מנכסיו ונאלץ למכור את שדהו.
באחד הימים בעודו הולך שקוע במחשבות, לא שת ליבו אל הדרך בה הלך, נתקל לפתע בגל אבנים ונפל ארצה.
סובל מכאבים קשים קם האיש, ותוך שהוא גונח הביט סביבו וראה שהוא בדרך העוברת ליד השדה שלפנים היה שלו. והאבנים- האבנים בהן נתקל ונפל, היו אותן אבנים שהוא, בכבודו ובעצמו, סקל מתוך שדהו.
"צדק אותו חסיד" זעק האיש הכואב "השדה- היה שלי, אך איננו עוד. אבל הדרך, מכיוון שהיא רשות הרבים ושייכת לכלל בני האדם, הרי היא גם שלי, ולתמיד".
(על-פי מסכת בבא קמא נ', ב')
 
 
נשמח לקבל את מכתביכם:
mailto:editor@shalombeinenu.org
עם 1.  הקשר השבועי עם "שלום בינינו"
 
חברים חדשים המעונינים לקבל את הגיליון  מוזמנים לשלוח את כתובתם האלקטרונית ל:  mailto:info@shalombeinenu.org   או להשאיר פרטים בטל': 0750-649 02 
 או בפקס: 0740-649 02.
 
ניתן לקבל את הגיליון גם באמצעות פקס.
אנא ספרו לחברים נוספים אודות "עם 1"- השבועון האלקטרוני של "שלום בינינו".
"שלום בינינו" מתחייבת לא לעשות כל שימוש מסחרי במידע או להעבירו לצד שלישי.
 
 
 אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו:
http://www.shalombeinenu.org