עם 1

הקשר השבועי עם "שלום בינינו"                       

ב"ה, גיליון 44, ט"ז אדר ב' תשס"ג, 20 במרץ ‏2003

שבועון עמותת "שלום בינינו". יו"ר- ד"ר שלמה קליש. עורך- גיורא וולף

 

 

השבוע:

1.  בינינו- משולחן המערכת

2.  לחיות עם הזמן- פרשת צו / מכתב בהקשר למלחמת המפרץ

3.  רשות הרבים- אתם כותבים

4.  ניצוצות- אמרות השבוע

5.  נשיאת חן- סיפור

 

 

בינינו. משולחן המערכת:

 

רבי עקיבא והלל הזקן / אל"מ (מיל.) ד"ר מאיר פעיל

אני רואה עצמי שייך ללאום היהודי ובעיקר לקבוצה הציונית בעם היהודי, המגשימה את כינון האומה העברית המודרנית בארץ ישראל במסגרת מדינה עצמאית.

המדינה היהודית האידיאלית בעיני היא מדינה דמוקרטית המבססת את האידיאולוגיה שלה על הערכים האוניברסליים של החירות, השוויון והאחווה, ועל הערכים ההומניסטיים ההיסטוריים של המורשת היהודית.

אין דרך טובה יותר, כדי להגשים את האתגר החיוני הזה של לעשות שלום בינינו, מאשר לדבוק, להפנים ולפעול על פי שני הכללים הבאים שקבעו אבותינו הרעיוניים: 

"מה ששנוא עלייך אל תעשה לחבריך" (המלצת הלל הזקן).

"ואהבת לרעך כמוך" (המלצת רבי עקיבא בעקבות ספר 'ויקרא' פרק יט, פסוק יח).

אני נוטה לאמץ את הערך של אהבת ישראל באפיקי המשנה הבאים:

אהבת העם היהודי והמורשת היהודית, על אף שלפעמים אינני מזדהה עם כל פרט ופרט שבהם.

אהבת ארץ ישראל כמולדתנו הלאומית בעבר, בהווה ובעתיד.

אהבה עמוקה, תוך דרך ארץ, אל מכלול הערכים המוסריים אשר צמחו והתפתחו במורשת היהודית, על כל גלגוליה. אם גם אני מרשה לעצמי להסתייג מרעיונות הנוגדים את שני הכללים המוסריים הבסיסיים של הלל הזקן ורבי עקיבא שהזכרתי קודם לכן.

 

 

2. לחיות עם הזמן. פרשת צו:

לאור המצב, אנו מביאים השבוע מכתב של הרבי מליובאוויטש, שנכתב לפני כ12- שנה, בהקשר למלחמת המפרץ. להלן המכתב, מתורגם מאידיש:

 

ב"ה מוצש"ק כ"ה אדר,

אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב

פ' ויקרא אל משה,

ה'תשנ"א. ברוקלין, ניו-יורק

 

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו,

שלום וברכה!

 

בבואנו מימי הפורים – ימים של ניסים שהראה הקב"ה "בימים ההם בזמן הזה", ובהתקרבותנו לחג הפסח – שבו אנו חוגגים את החג של "זמן חרותנו", ומודים לה' לניסים והנפלאות שאירעו בימינו אלה, בימים הסמוכים לפורים שנה זו.

 

היו אלה נסים גלויים לא רק לעם ישראל אלא גם לכל העמים, ועד ש"ראו כל אפסי ארץ" – הכל ראו את הנסים שהתרחשו בתקופה זו.

 

הנסים בימי מרדכי ואסתר, "בימים ההם", הוסתרו, כידוע, בתוך דרכי הטבע. רק לאחר שמקשרים את ראשית מלכותו של אחשורוש עם "בשנת שלש למלכות", ועם "בשנת שבע למלכותו", ועם הסעודות שעשתה אסתר לאחשורוש ולהמן – כשמחברים את כל האירועים הללו לרצף אחד ולאחר שמגלים בהתבוננות מעמיקה שכל זה היה המשך של ענין אחד – אזי מכירים בזה את יד ה'.

 

וזו אחת הסיבות שבכל המגילה (שהיא מכ"ד מספרי קודש) לא מוזכר (בפירוש) שמו של הקב"ה – משום שגם הנס של פורים התרחש באופן של הסתר פנים כאחד הפירושים בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – שהדברים מכוונים לנס של פורים: נס שמלובש ומוסתר בתוך הטבע.

 

לעומת זאת, באירועים שקרו בחודשים האחרונים עד (אמצע) חודש אדר, התרחש נס גדול לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו, נס גלוי לעיני כל העמים.

 

על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה, אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד כדי מלחמת עולם ר"ל;  אך בפועל, למעלה מדרך הטבע, לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם, אלא שגם המלחמה שפרצה – שככה.

 

בשעה שכל הסימנים הצביעו, שיש לצפות למלחמה קשה ולהכין צבא גדול ואדיר, מצויד בכלי נשק רבים ודווקא מהמתקדמים ביותר – הרי לאחר כל ההכנות, כפי שנהוג להיערך למלחמה ארוכה שאמורה להתמשך שבועות וחודשים – בא הניצחון בפועל בתוך זמן קצר ביותר!

 

הניצחון היה כל כך מופלא, שהוא מנע לא רק שפיכות דמים רבה בין אומות העולם (כפי שחששו תחילה), אלא הוא אף הביא לידי כך, שהאויב ישחרר, ובצורה הטובה ביותר, חלק משבויי המלחמה ואפילו חלק מאלה שנישבו בעבר.

יש לנו ציווי והוראה בתורתנו: "אל תפתח פה" – להישמר מדיבורים של "מרה שחורה" - ושמכאן ולהבא יהיו רק בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה.

 

יתירה מזו: אלה היודעים את המתרחש "מאחורי הקלעים" – המודעים לפרטים חסויים רבים שאינם מגיעים לידי פרסום – משיגים עוד יותר את פלאי הנסים והנפלאות בזמן הזה, בימים האלה.

 

במשך השנה הזאת – עליה נתנו היהודים את השם ואת הסימן: "היה תהיה שנת נפלאות אראנו", ועוד קודם לכן, בסיומה של השנה שעברה, שצוינה על ידי יהודים בסימן: "היה תהיה שנת נסים" – הודגש פעמים רבות הקשר לדברים שחז"ל צפו מראש (בילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט), על המלחמות שיתרחשו בחלק ההוא של העולם, שהן מהסימנים המעידים שמתקרבת הגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו. 

 

ולאור ההתרחשויות והנסים שצוינו לעיל, צריכה להתחזק עוד יותר ההכרה, שזהו הזמן של ההכנה הקרובה למילוי ההבטחה "והיתה לה' המלוכה", כאשר כל העמים  ישוכנעו ש"יש בעל הבית  לבירה זו", והכרה זו תביא אותם "לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

 

ופרט, כאמור, כאשר מתקרבים לחודש ניסן – מלשון נס – ויותר מכך, כפי שחז"ל מציינים, ש"ניסן" (בשני נוני"ם) מצביע על "ניסי ניסים" (ו"נס בתוך נס") – הרי ודאי שהקב"ה יראה נסים גדולים עוד יותר.

 

ובמיוחד כאשר יהודים משתדלים, שגם התנהגותם היום יומית בענייני יהדות: תורה ומצוות – תהיה באופן של נס – מרוממת יותר ויותר; שכל אחד ואחת שיחיו מתעלים ומתרוממים למעלה מהרגליהם עד עתה בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, ועד לאופן של "נסי נסים" (לשון רבים) – התעלות למעלה ולמעלה ועוד יותר למעלה.

 

כפי שניתנה בזה ההוראה מיד בתחילת ה"סדרה" (מלשון סדר) של השבוע: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", על פי ביאורו ותורתו של אדמו"ר הזקן: "מכם קרבן לה'" -  הקרבן צריך לבוא "מכם", מעצמכם – כלומר, שיהודי נדרש לצאת מהרגליו וממגבלותיו ולהתמסר לגמרי לקב"ה.

 

וההתנהגות ה"ניסית" של כל יהודי, התנהגות באופן של "נפלאות אראנו" – שהדבר נראה ונגלה לעיני כל – תזרז ותחיש עוד יותר את מילוי הייעוד: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", הקב"ה יקיים את הבטחתו: "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", ותיכף ומיד ממש, בגאולה האמיתית והשלימה, על ידי משיח צדקנו.

 

                                                                                    בכבוד ובברכה להצלחה

                                                                          ובברכת חג הפסח כשר ושמח,

                                                                                           מנחם שניאורסאהן

 

 

 

3. רשות הרבים. אתם כותבים:

המדור עומד לרשות הקוראים, אתם מוזמנים לכתוב אלינו.

 

 

4. ניצוצות. אמרות השבוע:

האדם צריך לעבור את העולם הזה על פני גשר צר מאוד,

והעיקר שלא לפחד כלל.

(רבי נחמן מברסלב)

 

הוא דמה לתרנגול שהאמין כי השמש זורחת כדי לשמוע אותו קורא בקול.

(ג'ורג' אליוט)

 

 

5. נשיאת חן. סיפור:

מעשה בחסיד שעלה מפולין לארץ ישראל והתיישב בירושלים. אחרי שנה ביקש לשוב למולדתו, לפולין. לפני שעזב הלך לקבל ברכת פרידה מרבי שמחה בונים מוורקי שישב בירושלים.

סיפר החסיד לרבי שמחה בונים שאינו יכול לשאת עוד את חיי העוני בירושלים.

נאנח הרבי ואמר:

"מרחם אני עליך. כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים. אילו מצאת חן בעיני ירושלים, היתה ירושלים מוצאת חן בעיניך.

נכנסו הדברים ללבו של אותו חסיד, חזר בו ונשאר בירושלים.

 

 

 

נשמח לקבל את מכתביכם:

mailto:editor@shalombeinenu.org

 

מרחיבים את המעגל - ספרו לחברים אודות "עם 1"- השבועון המקוון של "שלום בינינו".

 

חברים חדשים המעונינים לקבל את הגיליון  מוזמנים לשלוח את כתובתם האלקטרונית ל:  mailto:info@shalombeinenu.org  

או להשאיר פרטים בטל': 0750-649 02

או בפקס: 0740-649 02.

 

אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו:

http://www.shalombeinenu.org

 

ניתן לקבל את הגיליון גם באמצעות פקס.

"שלום בינינו" מתחייבת לא לעשות כל שימוש מסחרי במידע או להעבירו לצד שלישי.

עם 1.  הקשר השבועי עם "שלום בינינו"