עם 1
הקשר השבועי עם "שלום בינינו"                                   
ב"ה, ט"ז מנחם-אב תשס"ב, 25 ביולי ‏2002
שבועון עמותת "שלום בינינו". יו"ר- ד"ר שלמה קליש. עורך- גיורא וולף
 
 
השבוע:
1. בינינו- משולחן המערכת
2. לחיות עם הזמן- פרשת עקב
3. שות הרבים- אתם כותבים
4. ניצוצות- אמרת השבוע
5. רק לא לקפוא- סיפור
 
 
בינינו. משולחן המערכת:
במסגרת המדור אנו מביאים ראיון נוסף מתוך אוסף הראיונות שעתידים לראות אור על ידי "שלום בינינו":
 
לאחד ולא להפריד/ מאיר עוזיאל- עיתונאי, סופר וסטיריקן
    זהותי היהודית היא דבר קבוע ונתון בתוכי משום שהאדם מורכב מעצמו ומן העבר שלו.
אפשר לשאול מדוע בני האדם צריכים להיות שונים זה מזה, להיות תחומים בדתות שונות. מסתבר שמישהו החליט שכך זה יהיה, מישהו למעלה. ואי לכך אני כייצור שייך למשפחה עצומה שממשיכה מסרים, שאיפות, רעיונות והדגשות אנושיות. זה דבר נתון.
אם הקבוצה הזאת לא היתה מוצאת חן בעיני, הייתי בבעיה מסוימת, ואולי הייתי מבקש להחליף את גורלי, אך כמובן שאיני שוקל זאת. העם היהודי נראה לי באמת מן הקבוצות המובחרות של האנושות. חיים שלמים לא מספיקים ללמוד כל מה שצריך ללמוד על העם המיוחד הזה, על המורשת, ההיסטוריה.
    שלום בעם שלנו, זה קל וקשה. זה קל משום שיש רצון רב לזה. הוא לא מאה אחוז רצון אבל הוא קרוב לזה. יש צורך ומבינים את הצורך. אחדות תחזק אותנו.
הקושי הוא בזה שכל קבוצה נדרשת לוותר על משהו. ולכל קבוצה יש את הדבר שנראה להם שאסור לוותר עליו, ושהצד השני צריך להתקרב אליו בנקודה הזאת.
פערים כמו של אשכנזים ספרדים, הם לדעתי פערים מלאכותיים ויש להלחם בהם אפילו חוקית. סבי, הראשון- לציון הרב ב.ד. עוזיאל זצ"ל, אמר שזאת טומאת הגלות ואנחנו צריכים להיפטר ממנה. למשל, בתי כנסת נפרדים; התורה צריכה לאחד אותנו ולא להפריד בינינו. בניגוד לחברה כמו אנגליה ששם המעמדות כה  ברורים ומושרשים, אצלנו זה לא כך. התנועה היא אפשרית, ויש נישואים בין העדות השונות, וגם מעמד של השכלה ניתן לשנות.
     אני אוהב את עם ישראל. זה פשוט: אתה יכול לאהוב, להיות אדיש או לא לאהוב כלל. אני אוהב ראשית משום שזה העם שלי, המשפחה שלי, ואני מרגיש קרבה לכל אחד מבני העם. שנית, משום שזה עם שמן הראוי לאהוב אותו גם אם לא הייתי יהודי. אני לא אומר שכולם תמיד נחמדים, ומתוך האהבה, יש גם להוכיח, אם אתה רואה צורך בכך.
 
2. לחיות עם הזמן. פרשת עקב:
הפרשה נפתחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". רש"י מפרש ש'עקב' הכוונה ל"מצוות קלות שאדם דש בעקביו".
פרוש רש"י מבוסס על המדרש: "מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן".
הכתוב מדבר אודות אלה שמחשיבים את המצוות החמורות ל'ראש' ומקפידים עליהן, ואילו את הקלות דוחים לעת אחרת, משום שמחשיבים אותן ל'עקב', החלק הנמוך ביותר בגוף.
כשדורשים מיהודי כזה להתנהג באהבת ישראל, לאהוב כל יהודי, אפילו מישהו שהוא לא מכיר כלל, הוא משיב: כיצד אפשר לתבוע זאת ממני? אפילו כלפי מי שאני מכיר אני לא מגיע למצב של אהבת ישראל מושלמת, למצב של "ואהבת לרעך כמוך". אז איך אפשר לדרוש ממני הידורים ודיוקים כאלה, של "ואהבת כמוך" כלפי מישהו שאני כלל לא מכיר.
והוא ממשיך וטוען: אם נדרשים ממני דברים שכאלה, הרי הדבר דומה לאדם בהולך ברחוב יחף, בלי נעליים, אבל לצווארו קשורה עניבה מהודרת. הרי צריך להיות סדר, להתחיל מהבסיס; קודם אשאף לאהוב באמת את הקרובים אלי, ואז אמשיך הלאה, אל הרחוקים.
טענה זו נשמעת, על פניה, נכונה והגיונית, אולם עבודת ה' אמיתית היא למעלה משיקולים שכליים, היא מושתת על קבלת עול מלכות שמים.
המילה 'מצוה' היא גם מלשון- 'צוותא', כלומר חיבור אל הקב"ה. ומכיוון שכך הרי כל המצוות מחברות ומקשרות אותנו אל ה', ולכן אין מקום לחישובים של 'ראש' ו'עקב', ולחלוקה של מה לקיים עכשיו ואת מה לדחות למחר או מחרתיים, אלא כיוון שכל המצוות ניתנו מלמעלה, אזי- קלות כחמורות.
 
3. רשות הרבים. אתם כותבים:
בס"ד
שלום,
לפני מספר שבועות פרסמתם מכתב של בחורה שדברה על המצב.
שלחתי את המכתב להרבה אנשים והם בהחלט התעודדו, לו במעט, מהמכתב.
אם אינכם יודעים לאיזה מכתב אני מתכוונת, אז התוכן היה בערך על בחורה שחיה
בארץ- היא טענה שהמצב לא מפריע לה, שהיא חיה רגיל, שהמון עמים בעבר ניסו להשמיד
אותנו. המון עמים הרגו בנו ואנחנו עדיין כאן, אז הערבים הם לא אלו שיורידו לה את מצב
הרוח.
שלחתי את המכתב לחברה מחו"ל שהראתה אותו לחברים מהארץ.
שכחתי את שמה של כותבת המכתב. אשמח מאוד אם תפרסמו אותו שוב או לפחות את שמה של הכותבת.
בתודה מראש,
חן
 
המערכת: כל שעליך לעשות הוא לרדת לתחתית הגיליון ולהיכנס לאתר שלנו. בדף הבית (בעברית) תמצאי כניסה למדור 'עיתון מקוון' (יש בו את כל גיליונות 'עם 1' שיצאו עד עתה). המכתב שאת מחפשת נמצא בגיליון- 'כ"ג תמוז/ 3 ביולי'. שמה של הכותבת אינו ידוע גם לנו.
ובהזדמנות זו, לידיעת כל הקוראים- אפשר למצוא באתר אינפורמציה אודות חגי ישראל. בשלב זה הרשימה חלקית, אולם אנו משתדלים להתקדם עם החגים, כך שלקראת כל חג שמתקרב- יהיה חומר אודותיו.
 
***
 
תודה רבה עבור העלון.
אני בחור ישיבה חרדי. אשמח לעשות לקירוב לבבות. פתוח להצעות.
 
המערכת: פרטיך נמצאים במערכת. נשמח להסתייע בעזרתך בשעת צורך.
 
***
 
את כתובת אתרכם אני מוסיפה, ברשותכם, לרשימת הכתובות אודות החברה בישראל, שאני אוספת עבור תלמידי בית ספרנו.
לדעתי חשוב להעביר את המסרים שלכם לתלמידים בחט"ב ובתיכון, כדי שיבינו אהבת ישראל מהי, בפועל ולא בתיאוריה בלבד.
בבית ספרנו כ30- מחשבים ואינטרנט, וכן מאות תלמידות צמאות דעת.
תודה,
צילה
 
המערכת: אנחנו שמחים להיכנס לרשימת הכתובות שלך.
אכן, חלק ניכר מהפעילות של 'שלום בינינו' מכוון לבני הנוער, שהרי 'אם אין גדיים- אין תיישים', ואנחנו מאמינים שבכוחו של הדור הצעיר לפעול ולהשפיע למען אחדות בחברה.
נשמח אם תעבירי לנו פרטים אודות בית ספרכם. יתכן שנוכל לבצע פעילויות משותפות בעתיד.
 
 
4. ניצוצות. אמרת השבוע:
"ואהבת לרעך כמוך" הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה' אלוקיך"; באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה, שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי, הפנימיות שבו, ממילא אוהבים את הקב"ה.
(אדמו"ר הזקן, רבי שניאור- זלמן מליאדי, משמו של הבעש"ט)
 
אנו דנים את עצמנו לאור מה שאנו חשים שביכולתנו לעשות,
שעה שאחרים דנים אותנו לאור מה שכבר עשינו.
(הנרי לונגפלו)
 
 5. רק לא לקפוא. סיפור:
שני סוחרים, יענקל וטוביה, יצאו השכם בבוקר מעיירת מגוריהם אל היריד הגדול שבעיר הסמוכה. בהיותם בדרך פרצה סערת שלגים עזה, עד שההליכה הפכה לבלתי אפשרית,
והשניים ניסו למצוא מחסה בינות לעצים. לא חלפה שעה קלה ובערל נפל ארצה מעולף.
חברו יענקל, שהיה חזק ממנו, עיסה את גופו  והניע את ידיו ורגליו כדי לשמור את מחזור הדם של טוביה פעיל, שחלילה לא יקפא למוות.
כמעט כבר איבד יענקל כל תקווה, והנה, ממש כמו בסיפורים, הופיעה מתוך הסופה עגלת נוסעים.
בכוחותיו האחרונים עזר יענקל להעלות את חברו על העגלה, ותוך שעה קלה היו השניים בביתו של הרופא.
לאחר שהתחממו וזכו למנת מרק חמה, פנה יענקל, בגאווה לא מוסתרת וסיפר לרופא כיצד הציל את חייו של חברו.
"אכן, טוב ויפה עשית" ענה הרופא "אבל ראוי לך לדעת שבכך שטרחת בהצלת חברך, הצלת לא רק אותו אלא גם את עצמך. אלמלא הפעילות הנמרצת שלך להצלת חברך גם אתה עצמך היית קופא למוות חלילה". 
 
  
 
נשמח לקבל את מכתביכם:
mailto:editor@shalombeinenu.org
עם 1.  הקשר השבועי עם "שלום בינינו"
 
 
חברים חדשים המעונינים לקבל את הגיליון  מוזמנים לשלוח את כתובתם האלקטרונית ל:  mailto:info@shalombeinenu.org   או להשאיר פרטים בטל': 0750-649 02 
 או בפקס: 0740-649 02.
 
ניתן לקבל את הגיליון גם באמצעות פקס.
אנא ספרו לחבריכם אודות "עם 1"- השבועון האלקטרוני של "שלום בינינו".
"שלום בינינו" מתחייבת לא לעשות כל שימוש מסחרי במידע או להעבירו לצד שלישי.
 
 
אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו:
http://www.shalombeinenu.org