עם 1

הקשר השבועי עם "שלום בינינו"                             

ב"ה, גיליון 32, כ"א טבת תשס"ג, 26 בדצמבר ‏2002

שבועון עמותת "שלום בינינו". יו"ר- ד"ר שלמה קליש. עורך- גיורא וולף

  

השבוע:

1. בינינו- משולחן המערכת

2. לחיות עם הזמן- פרשת שמות

3. רשות הרבים- אתם כותבים

4. ניצוצות- אמרות השבוע

5. בחברה טובה- סיפור

  

בינינו. משולחן המערכת:

השתקפות של ערכים /  הרב חיים דרוקמן

עם ישראל הוא עם עתיק יומין. וכשאני רוצה לברר מהי זהות יהודית, אני צריך להתבונן באמצעות אספקלריה בה השתקפו הערכים שביטאו את זהותו היהודית של עם ישראל במשך הדורות. זה כלל גדול. כל דבר שאני רוצה לברר אותו בעמקותו, אני צריך להסתכל עליו מן ההיבט הכללי ביותר.         

אני לא יכול להסתכל על יהודי אחד ולהסיק מהי זהות יהודית. אני לא יכול להסתכל אפילו בדור אחד ולהסיק מהי זהות יהודית.

אני צריך להסתכל בכל הדורות. מה זיהה את עם ישראל בכל הדורות. אז אין ספק שהזהות היהודית היא היהדות, היהדות היא הזהות היהודית.

היהדות כפי שבאה לידי ביטוי בתורה שבכתב, ובתורה שבע"פ. זה מה שמייחד את עם ישראל לדורותיו. על כך מסר עם ישראל  את נפשו לאורך כל הדורות. זוהי הזהות היהודית.

            ניקח לדוגמא משפחה.  במשפחה אחת יתכנו דעות שונות. במשפחה אחת יתכן שיחיו באורח שונה , אבל בניה עדיין נשארים משפחה אחת. הם אחים.

אם מדברים על  אחים, אחים ביולוגיים. אני מכיר כאלה שהם לא בעלי אותן דעות, ולא נוהגים באותו אורח חיים, ויחד עם זה הם אוהבים זה את זה מפני שהם אחים, למרות חילוקי הדעות ביניהם. אני חושב שבדומה לזה צריך להיות  היחס בעם ישראל בכללותו. ככל שנעמיק את ההכרה הזאת שאנחנו עם אחד, שאנחנו משפחה אחת, ולמרות כל השוני בינינו ,שקיים בתוכנו, הבדלי דעות ואורח חיים, למרות כל זאת אנחנו אוהבים זה את זה כי אנחנו אחים. ככל שנעמיק זאת, נשמור על הרקמות העדינות של העם. זה היסוד לשלום הפנימי האמיתי. ככל שנחזק הכרה אחדותית בינינו, ונוכיח שהיא חזקה וקיימת, הרי הדברים שמאחדים אותנו יהיו מעל ומעבר לדברים שמפרידים בינינו.

כיצד ניתן להעמיק ולחדד את הרגשת האחדות? ע"י התבוננות בתולדות ישראל. אפילו נסתכל במציאות הנוכחית. עם כל אי הנעימות להביא את הדוגמא הזאת, הרי אצל אויבינו ניתן לראות גישה אחדותית- כך זה במשך הדורות. האנטישמים במשך כל הדורות – היהודי בשבילם הוא יהודי. בין אם הוא היה דתי, בין אם לא היה דתי, בין אם היה כזה או אחר. בשבילם היינו כולנו אותו דבר. אז לפחות נלמד מזה שאנחנו אחד. שאנחנו בעלי גוון אחד.

אהבת ישראל פירושה אהבת אחים. ככל שנטפח את ההרגשה של האחדות בינינו, נביא אל התודעה את ההכרה  שאחדות זו אהבה. פירוד זה עלול להיות גובל עם שנאה.

אהבת ישראל אני רוצה להדגיש זה לאו דווקא לאהוב יהודים שהם בדיוק כמוך, או שאתה באופן טבעי אוהב אותם. אהבת ישראל מתייחסת לכל מגוון היהודים.

 

2. לחיות עם הזמן. פרשת שמות:

בפרשת השבוע מסופר על הגלות הקשה שסבלו אבותינו במצרים, כמו שנאמר "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך". חכמי המדרש מאריכים ומפרטים מהי אותה עבודת פרך שהיתה במצרים:

פירוש אחד הוא: "בפרך – פה-רך", כלומר, שהמצרים שכנעו את היהודים במילים יפות לעבוד, ומיום ליום נעשו יותר קשים, וכמסופר במדרש שביום הראשון השתתף פרעה בעצמו בעבודה יחד עם כל המצריים. ואחר כך ציווה ליהודים להספיק ולעשות בעצמם כל מה שהספיקו ביום הראשון.

פירוש נוסף הוא, שהחליפו את התפקידים, נתנו לגברים את תפקידן של הנשים, ולנשים את תפקידם של הגברים, הנשים שדרכם היתה לעבוד בבית הוכרחו לעבוד בשדה, והגברים שדרכם לעבוד בשדה הצטרכו לעבוד בבית. זוהי עבודת הפרך הקשה ביותר- לעשות דברים שלא רגילים לעשותם.

פירוש שלישי לעבודת פרך הוא, שהיו עובדים ועובדים בלא לראות שום תוצאות, כי בכל פעם כשהיו בונים את הבניינים, הם היו מתפרקים ונופלים. מובן שעבודה קשה ללא כל תוצאות- מפרכת ומתישה הן מבחינה פיסית והן מבחינה רוחנית.

אמרו רבותינו: "בכל דור ודור ובכל יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים", והכוונה היא ל"מצרים" הפרטי שבתוך כל אדם, הוא היצר הרע, שמצר ומצער, וכל מגמתו היא להעביד את הנשמה שבקרבו בעבודת-פרך. גם ליצר הרע שלושה סוגים של עבודת פרך:

ראשית היצר הרע מפתה את האדם במלים רכות לשמוע בקולו, וכמו שאמר הנחש לחוה כשפיתה אותה לאכול מעץ הדעת "כי טוב העץ למאכל ונחמד הוא להשכיל". כך מפיל היצר את האדם ברשתו.

שנית, היצר הרע מחליף את התפקידים: תפקידו האמיתי של כל יהודי הוא לעבוד את ה', כדברי חכמינו "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", והשעבוד לתאוות עולם הזה ותענוגיו, הוא הפוך לטבעו של היהודי, כמו חילוף התפקידים שהיה במצרים.

ושלישית היצר משכנע את האדם שהמצוות והמעשים הטובים שהוא עושה אינם מביאים שום תועלת וכך הוא רוצה להפוך את חיי התורה והמצוות לעבודת פרך.

אבל על היהודי לדעת שכל אלו הן תחבולות היצר הרע, והאמת היא, כי ה' אלוקים אמת הוא אלוקים חיים ואין עוד מלבדו, "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

(על-פי שיחה של הרבי מליובאוויטש)

 

3. רשות הרבים. אתם כותבים:

המדור עומד לרשותכם, אתם מוזמנים לכתוב אלינו.

לפניכם חיבור נוסף מתחרות החיבורים לנוער:

 

שלום בינינו / אורית שטרסברג, נוף אילון

לכל אחד דעה משלו – לאורך כל השנים

לכל אחד דעה משלו – את זה כולם יודעים

אתה כזה

אני שונה

אבל בכל זאת – אחים.

 

זה קורה במציאות וקורה בחלום.

זה קורה בעתות מלחמה ושלום.

זה קורה ביומיום ובין כולם.

זה קורה אצלנו ובכל העולם.

זה קורה בכלל וקורה ביחיד.

זה קרה בעבר ויקרה בעתיד.

 

מריבות קיימות מימות הבריאה

מקטנה ושטותית לגדולה וגרועה.

בין קין להבל ורועי אברהם ללוט

ואבני יעקב בחלום בלהות.

 

זה ממשיך גם היום בין כל העמים

ואפילו בתוכנו – במלחמות אחים.

כל אלו מריבות גדולות ורציניות

אבל קטנות – זה ידוע, לא חסרות:

ביני לבין חברה אחרת

בין עני לעשיר, בין אדון לגברת.

בכל השכבות – מהקטנה עד למוכרת,

מקצוות החברה ועד לצמרת.


לכל אחד דעה משלו – לאורך כל השנים,

לכל אחד דעה משלו – את זה כולם יודעים,

אתה כזה,

אני שונה,

אבל בכל זאת – אחים.

 

בצרות הרבים כולם מתאחדים

ויחד מול הצרה מתייצבים,

אח"כ חוזרים כרגיל לחיות

וחוזרות בינינו כל המריבות.

 

כיום בישראל המצב קצת מוזר,

מתייחסים לבעל דעה אחרת – כזר.

המריבות קשות, הקרעים עמוקים

ימנים שמאלנים, דתיים חילונים.

רבים כולנו על כל דבר קטן

ומזבוב עושים כזה עניין

בחדשות ברדיו ובכל העיתונים

 

כל הזמן רק שומעים ויכוחים

רק לשמוע – זה ממש נורא.

עד לאן הגיעה השנאה?

 

כולנו נלחמים – ולא סתם,

על כל דבר שבאידיאה קיים.

ולנו נלחמים על מחשבה ועיקרון,

אבל אם לא נתפשר לא נמצא פתרון.

 

אז בואו נפתח את הלב,

נוותר, נקשיב ובאחר נתחשב.

כי גם אם אנחנו שונים

אנחנו בכל זאת – אחים.

 

אם לא נתחשב ונשמע את האחר

אולי על הזדמנות אחרונה נוותר.

כי בעם ישראל המצב כבר נורא

וצריך לעבוד הרבה כדי לתקן – אין ברירה.

"כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לתקן" כך אומר הפתגם,

לתקן זה קשה – אך רק כך יהיה יותר טוב בעולם.

 

אם נחשוב קצת לפני שנפתח במריבה,

אם נקבל את הדעה של השני באהבה,

אם נעבוד את כל זה לשנות –

יפרח השלום, ימעטו המריבות.

 

כל זה נשמע כמו חלום בהקיץ

אך אם כל אחד לדבר זמן יקדיש,

לאחד את הקרעים ינסה,

למרות שכל אחד שונה.

כי בתוך הלבבות – ממש בפנים

כולנו – אחים!

 

4. ניצוצות. אמרות השבוע:

מי ייתן ויכולתי לאהוב את הצדיק הגדול ביותר כמו שהקדוש ברוך הוא אוהב את הרשע הגדול ביותר.

(רבי שלמה מקרלין)

 

שוחח עם אדם על עצמו, והוא יאזין לך שעות רבות.

(בנימין דיזרעאלי)

 

5. בחברה טובה. סיפור:

אמר הצדיק, "הסבא משפולי":

"אינני רוצה לדעת אודות חטאים ועוונות של יהודים, אלא רק על מצוות ומעשים טובים שלהם".

והסביר: "מקובלני, שכל עבירה מולידה מלאך חבלה, ומכל מצווה נולד מלאך טוב. לאחר מאה ועשרים שנה, כשאגיע לעולם האמת, וישאלוני: את מי אתה מכיר כאן? אינני רוצה לומר שאני מכיר חבורות של מלאכי חבלה. לכן, מוטב שאדע על מצוות ומעשים טובים וכשישאלוני, אוכל להשיב: הנני מכרם של אלפי מלאכים טובים".

 

נשמח לקבל את מכתביכם:

mailto:editor@shalombeinenu.org

 

מרחיבים את המעגל - ספרו לחברים אודות "עם 1"- השבועון המקוון של "שלום בינינו".

 

חברים חדשים המעונינים לקבל את הגיליון  מוזמנים לשלוח את כתובתם האלקטרונית ל:  mailto:info@shalombeinenu.org  

או להשאיר פרטים בטל': 0750-649 02

או בפקס: 0740-649 02.

 

אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו:

http://www.shalombeinenu.org

 

ניתן לקבל את הגיליון גם באמצעות פקס.

"שלום בינינו" מתחייבת לא לעשות כל שימוש מסחרי במידע או להעבירו לצד שלישי.

עם 1.  הקשר השבועי עם "שלום בינינו"