עם 1
עם הקשר השבועי "שלום בינינו"                          
ב"ה, כ"ו סיון תשס"ב, 6 ביוני ‏2002
עמותת "שלום בינינו". יו"ר: ד"ר שלמה קליש. עורך: גיורא וולף
 
  
 
 
השבוע:
1.      בינינו- דבר המערכת
2.      רשות הרבים- אתם כותבים
3.      ניצוצות- אמרת השבוע
4.      קצת אחרת- חדשות שעשו לנו את היום
5.      אבנים גדולות- סיפור
 
 
 
בינינו. דבר המערכת:
חילוקי דעות- הוא עניין טבעי ונורמלי, שהרי אין דעותיהם של בני- אדם שוות, ולכן אי אפשר (ואין גם צורך) שתהא דעה אחידה אצל כולם. 
אבל לגבי המעשה בפועל הדבר שונה- כדי שנוכל לחיות בחברה תקינה, נדרש שנדע להגיע להכרעה, למרות חילוקי הדעות.
למה הדבר דומה?  למנגנון החלטות אצל אדם פרטי; בכל תחום ונושא שהוא עוסק, חולפות במוחו סברות והתלבטויות לכאן ולכאן (ולא זו בלבד שאין זה חסרון, אלא אדרבה, ריבוי הסברות מוסיפות בהעמקת המחשבה, וממילא גם בהבנת הדבר). עם זאת, המסקנה לגבי הפעולה המתבקשת תהיה אחת בלבד.
בשעת מחלוקת מנסה כל צד לכפות את דעתו ולבטל לחלוטין דעת השני, ולעיתים אפילו תוך כדי נתק תקשורתי מוחלט- שיח חרשים.
אי- אפשר להגיע להכרעות חברתיות נכונות מעמדה של 'ברוגז' והתעלמות. חייבת להיות התדברות.
מציאת נושאים שמוסכמים על כל הצדדים (שיפור איכות הסביבה, הטבת מערכות הבריאות וכדומה) יכולים לשמש פתח לדיון משותף. ואז, סביב שולחן אחד על כוס קפה, יראו כל הצדדים שקיימת אפשרות להתדברות תרבותית מכובדת.
פגישות שכאלו ודאי יביאו להיכרות ולקירוב- לבבות, ואחריהן יהיה פשוט יותר לשוחח ולדון גם בנושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר בין הדעות השונות ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים.
(על- פי מכתב של הרבי מליובאוויטש)
 
 
  
2. רשות הרבים. אתם כותבים:
עורך יקר.
תודה לכם עבור היוזמה.
האם אפשרי שהמכתב השבועי יגיע ביום רביעי או בשעות הבוקר של יום חמישי?
מרבית האנשים לא נמצאים במשרד בימי שישי.
אני חושב שהעלתם בגיליון נושא חשוב מאד.
איחולים,
אבי קורנגוט  (המכתב מתורגם מאנגלית)
 
*תגובת המערכת:
אכן, נשתדל שהגיליון יגיע לקוראים מוקדם יותר.
ומכיוון שהפרוייקט עדיין בחיתוליו- הערות כאלה עוזרות לנו מאד, ותודה.
 
*קוראים יקרים,
מדור זה עומד לרשותכם, אנא כתבו אלינו ונשמח לפרסם את המכתבים.
במקביל אנחנו ממשיכים בפרסום חיבורים מתוך "תחרות החיבורים לבני-נוער" שנערכה על-ידי "שלום בינינו":
 
אהבת ישראל / חגי מימון, כוכב יעקב
 
לפני שאספר לכם את הסיפור, חשוב מאוד שתדעו שזהו סיפור אמיתי.
באחד מימי חול-המועד פסח, באו לבקרנו אורחים רבים, וביניהם: בני דודי החילוניים וחברים חרדיים של אבי.
חשוב לדעת שהישוב שלנו הוא "דתי-לאומי" ("כיפות סרוגות").
זמן קצר לאחר שהגיעו פרצה המריבה.
הילדים החרדיים שאלו את חברי שמוליק שבמקרה הגיע: "איך אתה הולך בחול-המועד, בלי שטריימל, נעליים חגיגיות ואפילו ללא חליפה? בושה!". בני דודי החילוניים התחילו להתערב בויכוח ואמרו: "ואתם, דוסים" ומיד הגיעה התגובה: "נפול תיפלו לפנינו", החילונים הצביעו מיד על שמוליק חברי ואמרו: "נפול תפלו לפניו". החרדים שאלו "ולשנן משלי בעל פה אתם יודעים?". "לא", ובני דודי שאלו: "ואתם?". "אצלנו, כל ילד קטן יודע, הנה מוטל תתחיל 'משלי': "משלי שלמה להבין אמרי בינה, לדעת". "נחמד מאוד" – אמרו החילונים "בבקשה, אפשר גם לחבר חיבור- משלי מוטל בן דוס, לדעת מבטא חרדי, להבין למה לובשים חליפה, חה חה חה" בני דודי החילוניים התגלגלו מצחוק ואיתם שמוליק חברי.
האורחים החרדים נעלבו, אך אחד מהם לא נשאר חייב, והחל שואל את בן דודי: "איזה מצוות אתה בכלל מקיים?".
בן דודי התרגז וענה: "אני לא בטוח מקיים מצוות, אבל אבא שלי עושה הרבה מעשים טובים, ומקיים הרבה מצוות, הוא קצין חבלה במשטרת ישראל ובכל יום הוא מציל את עם ישראל מפיגועים קשים של מחבלים".
הויכוח התלהט עד אשר שמוליק חברי לקח אבן, זרק אותה על ראש אחד הילדים החרדיים ודם החל לרדת מראשו.
כולם עזרו לפנות את הפצוע, גם החילונים.
ההורים ראו מה קרה, נלחצו ושאלו שאלות רבות.
אבי נתן לנו נאום "חוצב להבות וחודר לעצמות", הוא הדגיש שכל ישראל – יש להם חלק לעולם הבא, כי כולם מקיימים מצוות, חלק עוזרים לאנשים, חלק מתפללים לה'. וכמו שיד ימין לא תכה את יד שמאל כך לא יתכן שיהודי יפגע ביהודי אחר, יהיה מי שיהיה.
כמו כן אמר אבי ש"ואהבת לרעך כמוך", פירושו – שכל אחד יתנהג עם חברו בדיוק כפי שהיה רוצה שיתנהגו אתו, ובכלל: "כל ישראל – אחים"!
שמוליק בא עם אמו וביקש סליחה, ואחרי כל הסליחות לקחתי את כולם, בתור מארח, לגן השעשועים, ושם היה מחזה נפלא! ואני אומר לכם: מי שלא ראה – הפסיד!
הם שיחקו יחד, דיברו יחד, כאילו הם חברים כבר המון זמן, ובכלל שכחנו מי דתי, מי חרדי ומי חילוני. מה שמוכיח שמלבד צורת הלבוש והסימנים החיצוניים כולנו עם אחד.
ועכשיו אני שואל אתכם, האם כל זה היה שווה?
אז מה אם אני, את ואתה לא דתיים באותה מידה? אז זה אומר שמפרידה בינינו איזו חומה? אנחנו יכולים להיות החברים הכי טובים!
שהרי בסופו של דבר כולנו עם אחד!
 
 
3. ניצוצות. אמרת השבוע:
חיפוש חטאים ולימוד זכות- מידות טובות הן.
אלא, שחיפוש חטאים- צריך אדם לחפש אצל עצמו,
וזכויות- אצל זולתו.
(רבי לוי יצחק מברדיצ'ב)
 
 
4. קצת אחרת. <